יום שלישי, מאי 11, 2004
הסיפור האמיתי על ג.י
שלא תבינו לא נכון. תאמינו לכל מה שקראתם אצלו בבלוג. כל הסיפורים שלו בהחלט אמינים למקור. ובכל זאת אני(טה) כאן כדי לגלות לכם את האמת הכואבת, את כל מה שהוא הסתיר מכם במשך חודשים ארוכים שעבורי נראים אפילו ארוכים יותר.
כן, אני מודה באשמה. אני שותפה לפשע המתועב שלו. זה לא היה מתוך בחירה, באמת שלא היו לי ברירות... וכל מה שנותר לי לעשות היה רק לשתוק ולקוות שזה יפסק בבוא הזמן.
הימים חולפים לאט ואיני יכולה לשאת זאת עוד. אני חייבת לחשוף את כל האמת ולפקוח לכם את העיניים. זהו, החלטתי. אני שמה לזה סוף כאן ועכשיו!
גלעד, אותו כותב הבלוג האהוב עליכם (או לא), הוא....
לא כזה מקורי כמו שהוא טוען: "מקוריות היא שם המשחק כאן חברים". גם את המשפט הזה הוא העתיק. אני כל כך מתביישת. כל הזמן הזה ידעתי ולא אמרתי מילה.
מקווה שתסלחו לי...
שימו לב לציטוט של מוטי גנץ. סביר להניח ששמעתם את גלעד אומר את זה שלוש אולי ארבע פעמים ביום.
או שכן או שלא, מה שבטוח - אולי וגם זה מוטל בספק
- אנונימי (אני לא גלעד)
<< Home
